כשרות תעודות סל

הגדרה המשפטית וההלכתית של תעודות סל עד לתיקון 21

תעודות סל הינה ני"ע המבטיח למשקיע בו את התשואה של סל מסויים, כגון סל מניות נבחרות או אגחים נבחרים.

הגדרת ההשקעה עד לשינוי החוק (יובא בהמשך) הינה הלואה לחברת הסל, וחברת הסל מתחייבת להשקיע את הכספים בנכסי הבסיס (במניות או באגחים המרכיבות את הסל), ולתת למשקיע (למלוה) את רווחי ההשקעה, בניכוי דמי ניהול שחברת הסל לוקחת לעצמה.

הלואה זו אינה אסורה מן התורה כיון שאין הרבית מובטחת והיא תלויה בתשואת הסל, אבל אסורה מדרבנן.

הדיון ההלכתי אם מועיל היתר עיסקא לתעודות סל

יש רבנים שהתירו להשקיע בתעודת סל ע"י היתר עיסקא שנערך עם חברת הסל. אמנם יש כאן בעיה, כי רעיון ההיתר עיסקא הוא שהמשקיע נהיה שותף בעסקים של הלוה ומקבל מהם רווחים. בהלואה רגילה יכול המשקיע להגביל את השותפות שלו לנכסים המותרים בלבד, ולקבל מהם את הרווח המבוקש. לגבי תעודות סל שהרווח מבוסס על התשואה של נכסי הבסיס במדוייק, ונכסי הבסיס בדרך כלל כוללים גם דברים אסורים, קשה מאוד להגביל את השותפות בנכסים המותרים בלבד וביחד עם זה לבקש רווח של "כל" נכסי הבסיס, וזה נראה כסתירה מיניה וביה. לכן דעת הרבה גדולי הוראה לאסור השקעה בתעודות סל שמורכב מנכסים שחלקם אסורים.

התעודות המאושרות לכל הדעות

תעודות הסל היחידות שאפשר לאשר אותם מבחינה הלכתית לכל הדעות, הם תעודות שנכסי הבסיס שלהם כולם דברים מותרים, כגון מטבעות או חוזים סינטטים, ומצוי בעיקר בתעודות חו"ל. במקרה זה עושים היתר עיסקא של כולו פקדון, אשר בו משקיעה חברת הסל עבור המשקיע כנגד כל כספי ההשקעה בנכסי הבסיס המותרים, ונותנת לו בדיוק כפי התשואה של הנכסים, והוא היתר עיסקא מהודר שאין בו הערמה כלל.

לשם כך סודר בכל ארבעת החברות המנפיקות תעודות סל (פסגות, קסם, תכלית, הראל) היתר עיסקא מיוחד לתעודות הסל, עם אפשרות של התקשרות פרטית למשקיעים דרך האתר. ההיתר עיסקא עצמו אינו מתייחס לתעודות מסויימות, אבל האישור להשתמש בו ללא חשש הוא רק עבור הרשימה המצורפת של התעודות שכל נכסי הבסיס הם כשרים כאמור.

תיקון 21 ששינה את ההגדרה המשפטית וההלכתית של תעודות הסל

לאחרונה התקבל תיקון 21 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שבו הוחלט להגדיר את תעודות הסל כקרן נאמנות, ונקראים "קרנות סל", דהיינו שאין המשקיע כמלוה לחברת הסל אלא כשותף גמור וכבעלים בכל מה שעושה החברה עם כספי ההשקעה. לאחר חלות תיקון זה אין כבר ויכוח על כשרות ההשקעה, ולכל הדעות לא יועיל היתר עיסקא להתיר השקעה בנכסי בסיס שאינם כשרים, שהרי המשקיע בהכרח נהיה שותף גמור גם בנכסים האסורים.

גם לגבי הרשימות הנ"ל שאושרו נוצרה בעיה. למרות שכל נכסי הבסיס הם כשרים, אבל חלק מהכספים הרי מושקעים בפקדונות בנק ברבית, חלקם בחו"ל, ואחרי חלות התיקון הנ"ל חייבים חברות הסל לזכות את הלקוח גם בריבית הבנקאית הזאת, מאחר שעל פי חוק מוגדרים הכספים כשייכים למשקיעים. לשם כך התבקשו החברות לסדר היתר עיסקא פרטי עם הבנקים כדי שנוכל לאשר גם את הרבית הבנקאית הנ"ל. במקום שחשבון הבנק נמצא בחו"ל בבנק שאין לו היתר עיסקא לא אושר הקרן.

קרן סל כשרה

במסגרת השינוי מתעודות סל לקרנות סל אושרו ע"י הרשויות לכל חברה פתיחת כמה קרנות סל כשרות. קרן סל כשרה אינה מחזיקה בנכסים אלא משקיעה את הכספים בקרן סל מקבילה [המנוהלת ע"י אותה חברה] ומקבלת התחייבות על רווחי הסל. הקרן המקבילה תרכוש בשווי כספי ההשקעה את נכסי הבסיס, כדי שתוכל לעמוד בהתחייבות לתת לקרן הכשרה את רווחי המדד. נמצא שהקרן הכשרה היא כמו משקיע נוסף בקרן סל המקבילה, אלא שאין זה מוגדר כבעלות רק כהלואה והתחייבות.

באופן זה אין לקרן סל הכשרה בעלות בנכסי הבסיס של הקרן המקבילה, אבל מצד שני יש כאן הלואה בריבית, וזה דומה מאוד למתכונת תעודות הסל שהיו בתחילה. הפתרון לזה הוא ג"כ "היתר עיסקא", שבו יוגדר שהעיסקה אכן תהיה "שותפות" ולא הלואה, אבל השותפות של הקרן הכשרה בנכסי הקרן המקבילה תהיה רק בנכסים "הכשרים" שיש בקרן המקבילה, ובאם יוכח שהנכסים הכשרים לבד הרויחו פחות מהממוצע, תוכל הקרן המקבילה להחזיר לקרן הכשרה את הרווח בהתאם. כל חברות הסל חתמו על היתר עיסקא מהודר להגדיר את היחס של עסקת ההחלף בין הקרן הכשרה למקבילה באופן המותר לפי ההלכה.

בכל זאת אין השקעה זו נחשבת  "חלקה" מבחינה הלכתית מכמה סיבות. נזכיר שני סיבות לכך.

  • היתר עיסקא בנוי על מצב של עיסקא שהנותן אינו יודע רווחי העיסקא, והמקבל יכול לדעת אבל קשה לו לברר זאת, ולכן כדי לימנע מחובת הבירור והוכחה נותן המקבל לנותן את מה שמסוכם ביניהם. במקרה של קרן סל כשרה, ידיעת הרווחים של הקרן המקבילה גלויה וידועה גם לקרן הכשרה כמו למקבילה, מאחר שלפי החוק יש הגדרה ברורה מה מותר ומה צריכה הקרן המקבילה להחזיק. לכן אם יקרה מצב שהנכסים המותרים הרויחו פחות מהאסורים, אין הצדקה לתת לקרן הכשרה כפי הרווח הממוצע.
  • בכל מצב של העברת כספים מהקרן הכשרה לקרן המקבילה חייבת הקרן המקבילה לרכוש נכסי הבסיס כדי לבטח את ההתחייבות כלפי הקרן הכשרה. מאחר שנכסי הבסיס כוללים גם נכסים אסורים, נמצא שבאופן ישיר נגרם למחזיקי היחידות בקרן המקבילה החזקה נוספת של נכסים אסורים, ויש בזה חשש איסור לפני עור לא תתן מכשול.

מסיבות אלה ועוד יש גופי כשרות שאינם מאשרים את ההשקעה בקרן סל כשרה. האישור לקרן סל ינתן אם כל נכסי הבסיס יהיו כשרים, וגם יסודר היתר עיסקא פרטי עם הבנק, וכאמור לעיל.