כשרות תעודות סל

//כשרות תעודות סל

כשרות תעודות סל

הגדרה המשפטית וההלכתית של תעודות סל עד לתיקון 21

תעודות סל הינה ני"ע המבטיח למשקיע בו את התשואה של סל מסויים, כגון סל מניות נבחרות או אגחים נבחרים.

הגדרת ההשקעה עד לשינוי החוק (יובא בהמשך) הינה הלואה לחברת הסל, וחברת הסל מתחייבת להשקיע את הכספים בנכסי הבסיס (במניות או באגחים המרכיבות את הסל), ולתת למשקיע (למלוה) את רווחי ההשקעה, בניכוי דמי ניהול שחברת הסל לוקחת לעצמה.

הלואה זו אינה אסורה מן התורה כיון שאין הרבית מובטחת והיא תלויה בתשואת הסל, אבל אסורה מדרבנן.

הדיון ההלכתי אם מועיל היתר עיסקא לתעודות סל

יש רבנים שהתירו להשקיע בתעודת סל ע"י היתר עיסקא שנערך עם חברת הסל. אמנם יש כאן בעיה, כי רעיון ההיתר עיסקא הוא שהמשקיע נהיה שותף בעסקים של הלוה ומקבל מהם רווחים. בהלואה רגילה יכול המשקיע להגביל את השותפות שלו לנכסים המותרים בלבד, ולקבל מהם את הרווח המבוקש. לגבי תעודות סל שהרווח מבוסס על התשואה של נכסי הבסיס במדוייק, ונכסי הבסיס בדרך כלל כוללים גם דברים אסורים, קשה מאוד להגביל את השותפות בנכסים המותרים בלבד וביחד עם זה לבקש רווח של "כל" נכסי הבסיס, וזה נראה כסתירה מיניה וביה. לכן דעת הרבה גדולי הוראה לאסור השקעה בתעודות סל שמורכב מנכסים שחלקם אסורים.

התעודות המאושרות לכל הדעות

תעודות הסל היחידות שאפשר לאשר אותם מבחינה הלכתית לכל הדעות, הם תעודות שנכסי הבסיס שלהם כולם דברים מותרים, כגון מטבעות או חוזים סינטטים, ומצוי בעיקר בתעודות חו"ל. במקרה זה עושים היתר עיסקא של כולו פקדון, אשר בו משקיעה חברת הסל עבור המשקיע כנגד כל כספי ההשקעה בנכסי הבסיס המותרים, ונותנת לו בדיוק כפי התשואה של הנכסים, והוא היתר עיסקא מהודר שאין בו הערמה כלל.

לשם כך סודר בכל ארבעת החברות המנפיקות תעודות סל (פסגות, קסם, תכלית, הראל) היתר עיסקא מיוחד לתעודות הסל, עם אפשרות של התקשרות פרטית למשקיעים דרך האתר. ההיתר עיסקא עצמו אינו מתייחס לתעודות מסויימות, אבל האישור להשתמש בו ללא חשש הוא רק עבור הרשימה המצורפת של התעודות שכל נכסי הבסיס הם כשרים כאמור.

תיקון 21 ששינה את ההגדרה המשפטית וההלכתית של תעודות הסל

לאחרונה התקבל תיקון 21 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שבו הוחלט להגדיר את תעודות הסל כקרן נאמנות, דהיינו שאין המשקיע כמלוה לחברת הסל אלא כשותף גמור וכבעלים בכל מה שעושה החברה עם כספי ההשקעה. לאחר חלות תיקון זה אין כבר ויכוח על כשרות ההשקעה, ולכל הדעות לא יועיל היתר עיסקא להתיר השקעה בנכסי בסיס שאינם כשרים, שהרי המשקיע בהכרח נהיה שותף גמור גם בנכסים האסורים. החלת החוק בפועל הוא בהדרגה ומשתנה לפי סוגי התעודות.

גם לגבי הרשימות הנ"ל שאושרו נוצרה בעיה. למרות שכל נכסי הבסיס הם כשרים, אבל חלק מהכספים הרי מושקעים בפקדונות בנק ברבית, חלקם בחו"ל, ואחרי חלות התיקון הנ"ל חייבים חברות הסל לזכות את הלקוח גם בריבית הבנקאית הזאת, מאחר שעל פי חוק מוגדרים הכספים כשייכים למשקיעים. לשם כך התבקשו החברות לסדר היתר עיסקא פרטי עם הבנקים כדי שנוכל לאשר גם את הרבית הבנקאית הנ"ל. במקום שחשבון הבנק נמצא בחו"ל בבנק שאין לו היתר עיסקא לא תאושר התעודה.

לכן יש לעקוב תמיד אחרי הרשימה המצורפת, לבדוק באיזו תעודות ניתן להשקיע ובאיזו לא.

2018-03-25T21:39:25+00:00