השקעה באגרות חוב לפי ההלכה

//השקעה באגרות חוב לפי ההלכה

השקעה באגרות חוב לפי ההלכה

אחת ההשקעות המקובלות היום בשוק היום היא השקעה באג"ח קונצרני. אג"ח קונצרני פירושו, שחברה שרוצה לגייס כספים מהציבור, מנפיקה "אגרות חוב" בבורסה, דהיינו שכל מי שקונה יחידה אחת של אג"ח הרי הוא מלוה לחברה סכום מסויים של כסף ומקבל מהחברה התחייבות להחזיר לו קרן ורבית במועדים שנקבעו בתשקיף. קונה זה יכול להחזיק אג"ח זה עד זמן הפרעון ויקבל בדיוק כפי הסכום הנקוב בו, כמו כן יכול גם למכרו לאחרים דרך הבורסה, ומחיר האג"ח נקבע על פי שוויו בשוק שתלוי במצב החברה וביכלתה לפרוע ובעוד גורמים.

שיטת הפוסקים המקילה בהלוואה ברבית לחברה בע"מ

וכשבאים לדון על כשרות השקעה זו, הנה יש כאן הלואה ברבית קצוצה ממש, כי הבעלות של החברה לפי דין התורה היא של בעלי המניות, וכל המנהלים והפקידים הם נחשבים כבאי כח וכשלוחי בעלי המניות, וכשהחברה לוה כסף מהציבור נמצא שהציבור מלוה ברבית לבעלי המניות. אולם בדרך כלל מדובר על חברה בע"מ, והיינו שאין לבעלי החברה [בעלי המניות] התחייבות אישית לפרעון החוב (שיעבוד הגוף), וניתן לגבות החוב מנכסים הרשומים על שם החברה בלבד (שיעבוד נכסים), וידוע חידושו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל באגרות משה יו"ד ח"ב סי' ס"ג שכיון שהלואה רגילה בתורה יש שיעבוד הגוף וגם שיעבוד נכסים, וכאן יש שיעבוד נכסים לבד, מסתבר שלא נאסר לקיחת רבית באופן זה, ועל פי זה כתב האגרות משה שאין איסור ריבית בהפקדה בבנק [אבל להיפוך – בלוקח הלואה מבנק – אסור מן התורה, שהרי הלוה מהבנק יש לו שיעבוד הגוף כלפי הבנק], ולפי שיטה זו אין איסור ריבית בהשקעה באג"ח, כיון שבעלי מניות החברה [שהם הבעלים הלווים] אינם מתחייבים בשיעבוד הגוף.

דעת הפוסקים המחמירים בהלואה ברבית לחברה בע"מ

אמנם כבר ידוע שהרבה מגדולי הפוסקים זצ"ל, וכן גדולי הוראה אשר חיים אתנו היום לאי"ט, לא סמכו על חידוש זה למעשה. יעויין במנחת יצחק ח"ג סי' א' באריכות שמסקנתו דאין להתיר הלואה ברבית לחברה בע"מ, וכן כתב בחלק ד' סי' ט"ז סעיף ז' דיש בזה איסור מדרבנן, וכן כתב בחלק ו' סי' ע"ז. בברית יהודה מהגאון ר' יעקב בלוי בפרק ז' סכ"ה הביא דברי הפוסקים בנושא זה שלדעת רובם אין בזה היתר, אלא שהרבה סוברים שזה רק איסור דרבנן, והא בעצמו כתב שלולא הוראת הרבנים היה חושש בזה לריבית דאורייתא. וכן כתב בחוט שני בסוף פי"ח דיתכן שיש בזה איסור מן התורה. בקונטרס על הלכות ריבית מהגאון רבי יוסף ישראל ישראלזון זצ"ל שנערך עפ"י פסקי הגאון הרב אלישיב זצ"ל [וידוע שהרב אלישיב השקיע הרבה בשביל שכל הדברים שבקונטרס זה יהיו מכוונים להלכה] כתב, שאסור להלוות בריבית לחברה בע"מ. ואף שבמכתב הנדפס בקובץ תשובות ח"ג סי' קכ"ד נראה שמצרף את שיטת האגרות משה, מ"מ מבואר שם שלא סמך על זה לבד, ולמעשה ההוראה שלו היתה להחמיר בזה וכנ"ל, וכן נשאל ע"ז בסוף ימיו ע"י נכדו והשיב שצריך להחמיר.

הפתרון – היתר עיסקא

והנה הפתרון המקובל להשקעה באג"ח היא ע"י "היתר עיסקא", והיינו שהחברה חותמת על שטר היתר עיסקא, שבו היא מצהירה שאינה לוקחת את הכספים בהלואה אלא בתורת עיסקא, ז"א שהיא משתפת את המשקיעים בעסקיה, והמשקיע יש לו זכות לקבל את רווחי העסקים עד לשיעור שנקבע מראש בתנאי האג"ח. פתרון זה יכול להיות בהצטרפות עמיתים בקרן פנסיה או גמל או קרן השתלמות במסלול כשר, שבו הרב המפקח מאשר לחברה המנהלת להשקיע באג"ח מחברה החתומה על היתר עיסקא, וכן בהצטרפות לקרנות נאמנות עם אישור כנ"ל, או בקניה באופן פרטי דרך יועץ השקעות בבנק. אבל חובה לשים לב למספר פרטים, כי לא בכל מקרה מועיל הפתרון של היתר עיסקא, והדברים יבוארו במאמרים הבאים.

 

2018-03-25T21:36:33+00:00