היתר עיסקא של חברת האם

//היתר עיסקא של חברת האם

היתר עיסקא של חברת האם

מצוי בעיקר בבנקים ובחברות ביטוח, שכשרוצים לגייס כספים, אין מגייסים הכספים ע"ש הבנק או החברה בעצמה, אלא מקימים לשם כך חברה בת חדשה (שהיא בדרך כלל בבעלות מלאה של החברה), שהיא תנפיק את האג"ח על שמה ותתחייב כלפי כל המשקיעים, ואח"כ הכספים יעברו ממנה לחברת האם, וכן בשעת הפרעון חברת האם תחזיר לחברת הבת וחברת הבת למשקיעים.

היחס המשפטי של חברת הבת

לענין הבעלות, בין לפי ההלכה ובין לפי ההגדרה החוקית, הבעלות על חברת האם היא אותה בעלות של חברת הבת, אולם לגבי הניהול יש בדרך כלל לכל חברה מנהל אחר שסמכותו לקבוע כלפי אותה חברה. לכן יש חשש מבחינה משפטית, שאע"פ שמנהלי חברת האם החליטו לנהל את עסקי חברת האם על פי היתר עיסקא, מ"מ אין בכחם להחליט כן כלפי עסקי חברת הבת [גם אם יכתבו כן בפירוש], כי הרי המנהלים הם רק שלוחים וממונים מטעם בעלי המניות, והם נשלחו להחליט רק לחברת האם ולא לחברת הבת, ואם מנהלי חברת הבת לא יחתמו בעצמם על היתר עיסקא, נמצא שגיוס הכספים היה בלי היתר עיסקא.

וכן כתב הגאון רבי יעקב בלוי זצ"ל (שהיה גם מומחה בחוקי החברות והבנקים) בספרו ברית יהודה בפרק מ' הערה כ"ב,  – "וכן יש לדון לגבי חברות בת, אם ההיתר עיסקא הנעשה ע"י החברה האם, מחייב להתיר עסקי חברת הבת. ונראה שאם המנהלים משותפים והם יכולים לפעול גם בשם חברת הבת, מסתבר שיש תוקף להיתר עיסקא, אם הוזכר בפירוש שזה כולל עסקי חברת הבת, אך אם יש הנהלה נפרדת נראה שיש לעשות היתר עיסקא בנפרד לעסקי חברת הבת, וכן אם חברת הבת נוסדה לאחר סדור ההיתר עיסקא הכללי ע"י חברת האם."

ענין זה גם פורסם לפני כמה עשרת שנים ע"י הגאון הנ"ל בעתון המודיע בנוגע לבנק לאומי, שלא יטעו לומר שכיון שיש היתר עיסקא לבנק לאומי זה מועיל גם לכל חברות הבת של הבנק, אלא יש לסדר הת"ע לכל חברה בנפרד.

חששות בחברות בת של בנק לאומי

במקרה הספציפי של בנק לאומי, יש לציין שאכן עד לפני זמן קצר היו רוב האגחי"ם של הבנק מונפקים ע"י "לאומי מימון" שהיתה חברת בת של הבנק לצורך גיוס כספים, וללאומי מימון לא היה היתר עיסקא. עשינו הרבה השתדלות שהחברה תחתום גם כן על היתר עיסקא, ללא הצלחה. אולם לאחרונה התמזגה לאומי מימון עם הבנק, והיום הם חברה אחת, ז"א שאג"ח שהונפק אחרי המיזוג יועיל לגביו ההיתר עיסקא של הבנק. אולם עדיין אין זה מועיל לגבי כל האגחי"ם שהונפקו לפני המיזוג, כיון שהם הונפקו ללא היתר עיסקא.

עוד יש לציין בנוגע לבנק לאומי, שלמשל בנק לאומי בארה"ב היא חברת בת של בנק לאומי בא"י, ולא ידוע לנו על היתר עיסקא נפרד לבנק לאומי ארה"ב, ונמצא שהמשקיע כספים בבנק לאומי בארה"ב הוא בחשש גדול של איסור ריבית ללא היתר עיסקא. ויש להוסיף בזה שבנק לאומי בארה"ב אינו בבעלות מלאה 100% של בנק לאומי בא"י, ויש אחוז קטן של שותפות מבחוץ, ואז ודאי יש חשש ריבית מצד השותפות הנוספת [אם הם יהודים].

תגובת הבנקים וחברות הביטוח לנושא זה

כאמור מצוי מאוד אצל הבנקים שיש להם חברת בת למטרת גיוס כספים עבור הבנק. העברנו פניה לכל הבנקים לדאוג להיתר עיסקא גם עבור חברת הבת המנפיקה, חלק מהבנקים נענו לבקשה וחתמו על היתר עיסקא נפרד, אמנם לא כולם. גם מתוך אלה שחתמו לא כולם הסכימו להצהיר בפירוש שיש להיתר עיסקא תוקף גם כלפי אג"חים שכבר הונפקו.  יש בנקים שהביאו חוו"ד של יו"מ שההיתר עיסקא של הבנק (חברת האם) תקף גם כלפי חברת הבת, אמנם קשה לדעת אם זה יעמוד במבחן המשפטי, כי כל חוו"ד יכולה ליפסל ע"י חוו"ד נגדית אם תהיה סיבה לכך. יש גם בנקים שלא מוזכר בהיתר עיסקא של חברת האם שהוא תקף גם לחברת הבת, כדוגמת בנק דיסקונט ומרכנתיל דיסקונט, וזה יותר גרוע.

עוד יש לציין בזה את חברת הביטוח "מגדל", שלאחרונה עשו כמה הנפקות, ולשם כך הקימו חברת בת בשם מגדל בטוח הון, אולם למרות הבקשות החוזרות שיחתמו על הת"ע נפרד לחברת הבת, לא הסכימו לעשות כן, בטענה שכבר יש לחברת האם ואין צורך לעשות לחברת הבת בנפרד. אינו מובן העקשנות הזאת, כי אם מכירים באמת בתוקפו של ההיתר עיסקא, מה איכפת להם לחתום גם עבור חברת הבת בנפרד.

2018-03-25T21:43:45+00:00