היתר עיסקא – הסבר תמציתי

//היתר עיסקא – הסבר תמציתי

היתר עיסקא – הסבר תמציתי

לפי דין תורה אסור ללוות ולהלוות בריבית. איסור ריבית כולל כל אופני תשלומים שהם בגלל המתנת מעות, למשל הבטחת מחיר נמוך עקב הקדמת המעות, תוספת חיוב עקב פיגור או איחור בתשלום.

היתר עיסקא – שותפות בעסקים

הפתרון המקובל לעיסקאות עם ריבית, שיהיו מותרים לפי ההלכה, הוא עריכת היתר עיסקא. בהיתר עיסקא מגדירים את העיסקא שאינה "הלוואה" אלא השקעה המניבה רווחים. לכן, כנגד ובשיווי כספי ההשקעה או החוב – המקבל משתף את המשקיע בעסקיו, דהיינו שמקנה לו שותפות בכל עסקיו המניבים רווח, ובכך זכאי המשקיע לקבל רווחים כפי יחס כספו. רווחים אלו אינם ריבית אלא כמו דיוידנד על חלקו בעסקים.

ההבדל בין מניות לשותפות העיסקא

בשונה ממניות שבעל המניה זכאי לכל הרווחים לפי ערך חלקו, כאן יש תקרה לרווחים שהמשקיע זכאי להם, וזו היא הריבית הקצובה בהסכם, שכל רווח שמעבר למה שסוכם ביניהם שייך למקבל. נמצא שהמשקיע לעולם לא יקבל יותר מהסכום והאחוז שנקבע, ומה שהוא מקבל אינה ריבית אלא רווח מחלקו.

מאידך במקרה שהמקבל יפסיד בעסקיו, יש באפשרותו לפטור את עצמו מנתינת הרווח ולפעמים אף מהקרן, כי מאחר שלא לקח הלואה ולא התחייב בריבית, הרי כל שלא הרויח או שהפסיד יוטל הפסד זה גם על המשקיע. אכן כדי להוכיח שאכן הפסיד בעסקיו ולא הרויח, צריך המקבל לעבור תהליך של בירור כפי שנקבע בתוך השטר של ההיתר, שהוא בדרך כלל קשה לביצוע. כל עוד שלא עבר את תהליך הבירור כנדרש, יחוייב המקבל לתת למשקיע כפי המסוכם ביניהם.

נמצא שבמקרים רגילים המשקיע יקבל את הסכום והאחוז שסוכם בין הצדדים, לא כריבית, אלא כרווחים המותרים לפי ההלכה.

איזו חברות וגופים צריכים היתר עיסקא

כל פעילות של בנקים מבוסס על ריבית, ולכן כל בנק בארץ חתום על היתר עיסקא. לולא כך לא היה יכול להחזיק לקוחות חרדיים. כמו כן רוב חברות המנפיקות אגרות חוב חתומות על היתר עיסקא כדי לאפשר למשקיעים שומרי תורה להשתתף בהנפקות. בנוסף לכך הרבה מאוד חברות ציבוריות חתומות על היתר עיסקא כדי שהפעילות שלהם תהיה כשרה לפי ההלכה. גם משרד האוצר חתום על היתר עיסקא.

חברות הגובות ריבית על פיגורים כמו חברת חשמל, חברות גז ומים וכדומה, לרבים מהם יש היתר עיסקא. גם ביחסי עובד ומעביד מצויים הרבה חששות של איסור ריבית שנצרך עבורם היתר עיסקא.

עיריות שמעסיקות הרבה עובדים, גובות ריבית פיגורים, עושים הסכמים רבים עם חששות איסור ריבית, נחוץ מאוד שיהיה להם היתר עיסקא חתום. ואכן יש מספר לא מבוטל של עיריות ומועצות שחתמו על היתר עיסקא.

דיונים וסיכונים בעקבות היתר עיסקא

בעשרות שנים האחרונות היו מעט מאוד מקרים שהגיעו לדיון משפטי אודות ההיתר עיסקא. הביצוע והשימוש המעשי בהיתר עיסקא הוא קשה ורחוק כאמור, וגם רוב החברות והאנשים לא מעונינים בכך. מסיבה זו רוב החברות אכן מסכימות לחתום על ההיתר, כי הסיכון והחשיפה נמוך מאוד. לגבי חברות מנפיקות אגרות חוב וכדומה, שהחברה היא המקבלת, עיקר הסיכון (הנמוך והרחוק) הוא על המשקיע, שבמקרים מסויימים הוא יכול תיאורטי להפסיד את הרווח או אפילו הקרן, אבל החברה אין לה סיכון כלל, וגם אינה חייבת כלל לעשות שימוש מעשי עם ההיתר מול המשקיעים. לכך, בחברה שעיקר עיסוקה עם הציבור הוא ב"קבלת" כספים, אין לה שום סיבה להסס לחתום על ההיתר. ולמעשה גם לגבי "נתינת הכספים" חשש ההפסד והסיכון הוא רחוק ולא מצוי.

 

2018-03-25T21:35:59+00:00