דיונים אודות הסדר ההיתר עיסקא הפרטי

//דיונים אודות הסדר ההיתר עיסקא הפרטי

דיונים אודות הסדר ההיתר עיסקא הפרטי

גביית הנאמן בשם מחזיקי האג"ח ללא התחשבות בהיתר עיסקא

  • ש. הרשות קובעת שהנאמן לא יתחשב בהיתר עיסקא ויגבה בשם כולם, והחברה תיישם את ההיתר עיסקא עם המחזיק בעצמו. יש כאן לכאורה בעיה הלכתית, שהרי הנאמן הוא שליח של המחזיקים ותובע בשמם ריבית מהחברה.

ת. תוקן בשביל זה, שכתוב בפירוש [גם בפרסום הרשות וגם בנוסח שהוכן עבור ההסדר] שהטעם שהנאמן תובע באופן כללי הוא מפני שהוא בא בשם כל המחזיקים ואין בידו לעשות את החשבון של ההפרדה, כי יש בזה טירחא גדולה ואין סיבה להטיל עליו ענין זה. וכל שתהיה לחברה טענה על פי ההיתר עיסקא המונע את המחזיקים באג"ח מלגבות כסף או המחייב אותם להחזיר כספים, תפנה בעצמה למחזיקי האג"ח שברשימה.

חלות הקנין בעסקי החברה ברכישה בשוק המשני

  • ש. בקנית אג"ח ממי שלא נרשם להיתר עיסקא פרטי, לכאורה צריך לבצע קנין עם החברה כדי שיחול ההיתר עיסקא [שותפות בעסקי החברה].

ת. לשם כך נכתב בפירוש בשטר שהקנין יחול בהנאת מחילת המלוה או בכל קנין אחר המועיל.

רבית האסורה הצבורה מתקופת המוכר – ללא היתר עיסקא

  • ש. במקרה הנ"ל כשיש ריבית צבורה, נמצא שבפרעון הבא יש גבייה של רבית אסורה, שנצברה על התקופה שלפני הקניה.

ת. לשם כך נכתב שבאמת העיסקא חלה רק על חלק הקרן המותר בגבייה, והסכום הכולל שהחברה תתן למשקיע בזמן הפרעון, הוא הרווח מהעיסקא המותרת שהחברה מוכנה לתת למשקיע [והוא באמת קצת יותר ממה שהחברה נותנת לאדם אחר שקנה בשעת ההנפקה, אבל מכיון שהחברה אינה מעוניינת להתחשבן ולחלק בין כל משקיע ומשקיע, לכן היא נותנת לכל אחד סכום זהה].

במקרה של אדם שקנה בסוף התקופה, והריבית הצבורה גבוהה, יתכן שיועיל על זה התנאי של כולו פקדון שבהיתר עיסקא שמקנה יותר אפשרות של רווח למשקיע. במצב שגם זה אינו מספיק, מתנה הלקוח שאינו רוצה לזכות בחוב זה של הרבית והחברה אינה צריכה לשלם לו. אם החברה משלמת מרצונה אין בזה חשש איסור כי היא משלמת ריבית של אדם אחר (הקונה הקודם).

במכירת האג"ח – התחייבות החברה ברבית לקונה ללא היתר עיסקא

  • ש. במכירה ממי שנרשם להיתר עיסקא לאדם אחר שלא נרשם להיתר עיסקא, יש חשש של קציצת רבית עם החברה כיון שמחזיר הנכסים לחברה ע"מ שיתחייבו לקונה ריבית.

ת. לשם כך נכתב שההתחייבות של החברה לקונה אינה מכח דרישת המוכר, אלא שע"י בחירת הקונה שאינו מעוניין בהיתר עיסקא, החברה מתחייבת לו.

תשלום הרבית לקונה ללא היתר עיסקא – על התקופה שהיה האג"ח אצל המוכר עם היתר עיסקא

  • ש. במכירה של מי שנרשם להיתר עיסקא למי שלא נרשם יש חשש מצד גביית הרווחים שלא כדין על התקופה שהיה עליה היתר עיסקא, שהרי התובע של הרווחים על תקופה זו הוא הקונה שאינו מתחשב בהיתר עיסקא, והמוכר מעוניין בכך כדי שיוכל למכור במחיר ששוה האג"ח בשוק.

ת. לשם זה נכתב בפירוש שדרישה זאת מהחברה אינה באה כלל מדרישת המוכר, והחברה יכולה לתבוע את הכסף [שתשלם לאותו קונה על התקופה הקודמת – אם הוא שלא כדין לפי תנאי ההיתר עיסקא] מהמוכר, וע"י זה מראה באופן ברור שהדרישה אינה מהמוכר.

חשש לפני עור במכירת האג"ח לקונה ללא היתר עיסקא

  • ש. במכירה למי שלא עשה היתר עיסקא יש חשש איסור לפני עור לא תתן מכשול.

ת. אין כאן לפני עור מן התורה, כי גם אם הוא לא ימכור לו יהיו אחרים שימכרו לו, וגם לפי שיטת ה"משנה למלך" הסובר שסברא זו שייכת רק אם יוכל להשיג את העבירה מאדם שאינו מצווה על איסור זה, אבל אם יכול להשיג רק מיהודי אחר שהוא עובר עבירה, יש בזה איסור לפני עור [יש לעיין בענין זה בביאור הגר"א ביורה דעה סי' קנ"א], הרי גם כאן יכול לקנות מגוי, ובדרך כלל יש להניח שבכל חברה יש גם גוים המחזיקים באג"ח, ואף שלא תמיד יש גוי שמציע למכור, מ"מ זה שבא עכשיו לקנות הרי מעוניין בקניה זו, ויתכן שהוא מעוניין בה גם אם יצטרך לשלם קצת יותר ביוקר, ואם שום יהודי לא ירצה למכור לו יציע מחיר טוב ואז ודאי יהיה גוי שיסכים למכור. ואף אם נניח שזה "ספק" אם הקונה הזה מעוניין בקניה זו עד כדי להציע מחיר יותר יקר, יתכן שלגבי זה שייך מה שכתבו הראשונים במסכת עבודה זרה שאם יש ספק לאיזה מטרה קונה את הבהמה אין בזה איסור לפני עור שיכול לתלות שקונה להיתר, וגם כאן יכול לתלות שהקונה הזה יקנה (מגוי) גם באופן ששום יהודי לא ימכור לו.

עוד אפשר לומר באופן אחר, שלגבי איסור לפני עור מן התורה יש כאן ספק ספיקא, ספק אם הקונה גוי או ישראל שמעוניין בהיתר עיסקא, ואף אם הקונה הוא ישראל שאינו מעוניין בהיתר עיסקא, ספק אם יש מחזיק גוי שמוכן למכור אילו היהודים כולם לא ימכרו [או שהגוי מציע עכשיו למכור]. וגם עיקר החידוש של המשנה למלך הוא בגדר ספק.

ומאחר שלכאורה אין כאן חשש איסור תורה של לפני עור רק איסור דרבנן של מסייע, יש להקל מצד הדין מכמה טעמים, א. אולי הקונה מעוניין גם בהיתר עיסקא וקונה את האג"ח על דעת כן, ב. אולי הוא גוי או גוף שאין צריך היתר עיסקא, ג. אם זה יהודי שלא מעוניין בהיתר עיסקא הרי דינו כמומר לענין זה שאין עליו איסור מסייע לשיטת הש"ך בסי' קנ"א ופירוש הדגול מרבבה שם [ובביאור הגר"א שם חולק], ד. יש שיטות שבכלל אין איסור רבית בחברה בע"מ.

 

 

2018-03-25T21:40:36+00:00